חלק ראשון: ייצוגים (ללא קשר לג'אמטק)

אוכלוסייה מוחלשת  הוא מושג בשיח החברתי-כלכלי המתאר  אוכלוסיה שמצבה  החברתיוהכלכלי נחות לעומת רוב האוכלוסייה .                                                                                                         נחיתות האוכלוסייה המוחלשת, באה לידי ביטוי בעיקר בחוסר-היכולת לממש  זכויות פוליטיות וחברתיות

לרוב, או אפילו כמעט תמיד האוכלוסיות המוחלשות מודרות מדיום התקשורתי- טלוויזיה, רדיו, רשתות חברתיות. ובמקרה של הופעתם במרחב התקשורתי הייצוג יהיה בלתי הולם ביחד לאוכלוסיות האחרות.                                                                                                                                                    בנוסף, על כל ייצוג של אוכלוסייה מוחלשת תמיד יופיעו בהקשרם מספר סטריאוטיפים.                      (אתיופי= גנב). 
  

                                                                                                                     קיימת גם אפליה וקיפוח בקבלת תפקידים בתקשורת. למשל כתבים בערוץ חדשותי, מרב הסיכויים שנראה כתב ממוצא אשכנזי ופחות כתבים ממוצא מזרחי.

האוכלוסיות המוחלשות עוברות תהליך אשר נקרא "הכחדה סימבולית" הכחדה סימבולית היא היעדר ייצוג או ייצוג מופחת של קבוצה מסוימת באמצעי המדיה. משמעותה מחיקת קיומה של אותה קבוצה בחברה.                                                                                                                                דוגמא לכך, היא דרי רחוב. הרי אם הם לא מוצגים במימדים התקשורתיים זה לא אומר שהם לא קימיים. ולכן גם דרי הרחוב נמצאים במצב של הכחדה סימבולית.

שינוי הייצוג של האוכלוסיות המוחלשות יכול לבוא לידי ביטוי בפינות במהדורות החברתיות ולתת קצת מקום גם להם בשלל המימדים התקשורתיים.

חלק שני: הזירה הכלכלית

אני בחרתי להציג את המוצר במהדורה הכלכלית- חברתית "הכל כלול"

בחרתי במהדורה זו מכמה סיבות.

מהדורה זו עוסקת בסיטואציות בהן לרוב "האזרח הקטן" מבקש לעזרה וצוות המהדורה מסייעים ככל שניתן.

המוצר שאני וחבריי מייצרים עוסק בטיפול בבעיה שעיקרה חברתי. 

המוצר בא לפתור נזקי שריפות שעתידיים לבוא.

הערך של המהדורה הכלכלית הזו היא ערך מוסף של העניין החברתי, הרי לא סתם קוראים למוצר 

social fire detection.

לאחר סיקור אינטרנטי הגעתי למסקנה שאנשים אשר צופים בדרך כלל במהדורות כלכליות הם בגילאי ה35+. המדורות אינן פונות בתוכנן לרוב הגילאי הצעיר כיוון שהצעירים לא מתעסקים במצב הכלכלי במדינה כמעט. ישנם יוצאי דופן אשר כן קוראים וכן מתעניינים, אך בכל זאת הם מיעוט לעומת הרטב שאינו צופה.

מטרותיי בעצם פרסום המוצר במהדורה זו הינה להעלות את מודעות בקרב החברה על קיום המוצר והבאת פיתרון לנזקי שריפות ולמניעתן כמובן. 

האופן שבו אבחר להציג את המוצר במהדורה הכלכלית הוא הבלטת הפיתרון לבעיה חברתית כה עצומה. הכנתי סרטון אשר מציג את הבעיה, הנזקים וכמובן את דרך הפיתרון.

חלק שלישי- דילמה

הדילמה הניצבת בפני כל אדם אשר נחשף למוצר היא האם כדאי להשקיע סכום כסף רב בפרויקט מסוג שכזה?

מצד אחד רבים סבורים כי בהחלט רצוי ואף חובה להשקיע כמות כסף בלתי מוגבלת בפרויקט מסוג שכזה . הרי זוהי אמנם לא הפעם הראשונה שבה מציגים פתרון לנושא שכזה אך הפעם באמת סבורים כי כיסוי היישוב במצלמות SFD יביא לשינוי בקרב הנזקים העתידים להתרחש.
למשל, באסון הכרמל, אם באזור היו מצלמות לזיהוי שריפה השריפה אינה הייתה מתפשטת כל כך הרבה עד הזעקת צוותי החירום. וזאת משום שהמצלמה הייתה שולחת דיווח ישיר לכוחות ההצלה של כיבוי האש ושם זה היה נגמר. גם בשרפות השנתיות באזור ירושלים החוזרות בכל קיץ וגם בכל שריפה אשר התרחשה.
מצד שני ישנם אנשים אשר חושבים שפרויקט זה הוא בזבוז כסף רב אשר יכול ללכת לעזרה לנזקקים.   קיימת האפשרות להגביר את המודעות בקרב שרפות וגם את המניעה ובכך למנוע העברת כסף רב לפרויקט מסוג שכזה.
הרי אם המדינה תעסוק בהעלאת מודעות לפני הקיץ בקרב הנוער והאזרחים קיימת האפשרות שהערנות של האזרחים תעלה בכל פעם שיראו הצתות\שרפות. 
לסיום אני חושב שפרויקט אשר יזמו אותו בני נוער הוא ראוי להערכה ולליווי מלא של אנשי מקצוע בכדי לעודד את הנוער למצוא פתרונות לבעיות אשר נמצאת במציאות היום יומית של אזרחי ישראל. 
לכן חשוב להשקיע ולקדם פרויקט מסוג שכזה על אחת כמה וכמה שהוא עשוי הוביל לשינוי עצום בעניין נזקי שרפות.


חלק רביעי- רפלקציה אישית



ג'אמטק- בפרויקט הג'אמטק שלי הרגשתי שאני מקבל מקום לביטוי העצמי וסמכו עליי בכל שינוי שעשיתי. בתחילה הרגשתי קצת ביקורתיות ואף התנשאות. 
אני במיוחד לא אוהב עבודות קבוצתיות. תמיד שיש עבודה בקבוצות אני מבקש אישור לעבוד לבדץ. הפעם הייתי מוכרח לעבוד בקבוצה וזה עזר לי להתגבר על החיסרון שלי ולעשות משהו שבחיי הפרטיים בטוח לא הייתי עושה .
 במהלך העבודה כל אחד הבין את מקומו והצבנו לעצמנו יעד משותף. בנוסף קיבלנו החלטה שכל אחד ימלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר.
קושי נוסף אשר נתקלתי בו הוא העבודה מול מחשב.אני לא כל כך מתעסק עם מחשבים חוץ מדברים בסיסיים כמו וורד ופאוורפוינט. אך, "נאלצתי" להיחשף ולהשתמש בתוכנת הפרימייר. 
דבר זה גרם לי לחשוש מאוד ששמא לא אצליח להגיש תוצר סופי (סרטון) ולהיכשל בתפקיד שקיבלתי. אבל עם קצת תרגול והסבר בסיסי הפכתי לעורך דיי טוב . 
אם לא הג'אמטק לא הייתי עושה את כל הדברים הללו. השורה התחתונה של מה שלמדתי על עצמי היא שאין דבר שלא אפשרי.